בתי מלון,  המומלצים שלי,  חגים

למה נהניתי במלון רות צפת מרשת "דן"

מרגע שנכנסים למלון רות, הרכש החדש של מלונות דן בצפת, מרגישים איך הכל סביב נמוג,

ונכנסים למצב רוח מיידי של שלווה. ראשית הנוף! הוא מהמם אותך ברגע אחד. הרגשתי מרותקת לירוק המשתקף מכל עבר. זה לא מפליא, צפת ממוקמת על פסגות ההרים ובית המלון עצמו בקצה ההר. ממול שוכן רכס הרי מירון עז הצבע, הרים שנדמה שרואים רק במדינות אירופה. אבל זה? זה כאן, אצלנו.

זה ממשיך בתחושה אחרת,

תחושה שונה מכל מה שהכרנו בבתי מלון. אני בטוחה שזה נובע מעצם היותה העיר צפת אחת מארבעת ערי הקודש העתיקות בארץ מה שבהחלט ניכר ממבנה המלון אשר נבנה על ידי הסולטן הממלוכי לפני יותר מ-700 שנה. הבנייה מאבנים מסותתות נוסכת הרגשה שאנו נמצאים במרכז התרחשות היסטורית ואכן השפעות של תרבויות ארכיטקטוניות אשר עברו על המקום ניכרות בכל פינה וסמטה במלון.

המלון בפנים מרוהט בצורה אלגנטית, הספות נעימות ונוח להתרווח בהן. פינה לשתיה קרה או חמה עומדת בלובי לרשות האורחים.

בעמדת הקבלה התקבלנו בזריזות, בחיוך ובנועם. יצא לי לפגוש שם את מנכ"לית המלון הגב' טלי קדוש ולשוחח עמה מעט. התרשמתי רבות כשדיברה על פועלה למען בית המלון. שנים של ניסיון בתחום המלונאות הביאו אותה לשים דגש על מה שחשוב באמת- האורח, ועל מה שחשוב לאורח- הניקיון והאוכל. אכן הניקיון ניכר. הכל בהק סביבנו וגם החדר שלנו, אליו נגיע בהמשך, היה חף מכל פגם.
הגב' קדוש לא שכחה לציין לשבח את ראש עיריית צפת, מר שוקי אוחנה, שפועל כל הזמן וללא חת למען העיר אשר בפריפריה ועושה רבות לקידום התיירות ובכך עוזר למעשה לתחום המלונאות בעיר לפרוח ולשגשג.

החדר, החלק הכי מסקרן.

ובכן, מה אפשר לומר על החדר? דמיינו שאתם פוסעים בשבילים עתיקים ומדרגות אבן תחומות במעקה כחול מובילות אתכם לדלת כחולה מבעדה מתגלה עולם קסום שמשלב ישן עם חדש.

בפנים חיכתה לנו מכונת אספרסו חדישה לצד קומקום חשמלי למי שחפץ במשקה תה או קפה שחור. מיד הכנתי לי אספרסו וחקרתי מה מסתתר מאחורי הווילונות הרכים, והם אכן הסתירו את מה שהכי אהבתי בחדר. ספסל רביצה מרופד בחלון. חלום של דבר! מצאתי את עצמי יושבת עם הספר, מנסה לקרוא אך לא כל כך מצליחה להתרכז. הנוף? זוכרים שדיברנו עליו? אז כן. הוא ניבט מחלון חדרי במלוא הדרו. רק ללגום מהקפה החם ולבהות החוצה.

אחרי התרעננות יצאנו לארוחת ערב.

והאין זו גולת הכותרת עבורנו? האוכל? טאדאם! הגענו לקטע החביב עלי. הדבר הראשון אליו שמתי לב הוא השקט הנעים סביב. לא עוד רעש והמולה של חדר אוכל סטייל קיבוץ. כאן באמת אפשר להנות מארוחה אינטימית ושקטה.

הבופה הציג מנות דג לצד מנות בשריות, שפע של סלטים מגוונים, לחמים, ממרחים וקינוחים. אסכם במשפט אחד: כל מה שטעמתי, אהבתי. בגזרת הקינוחים אמנם לא הוצג מבחר רב אך מה שכבר היה הרגיש בטעם ביתי ומאוד טעים.

השכמנו קום, רעננים לאחר שנת לילה מפנקת,

והתארגנו לארוחת הבוקר. בשבילי, לא נעים להודות, זה החלק הכי כיפי. יש משהו בארוחות בוקר בבתי מלון שגורם לי לצהול כמו ילדה קטנה אל מול המבחר. לעומת הילדה שלי שמרוב שפע אפשרויות מבלבלות לא אוכלת כלום בסוף, אני חייבת לטעום מכל דבר. ושמישהו ייגע לי בחלבה!

ולא התאכזבתי. סלטים טריים, לצד גבינות ומטבלים, אומלט בעשייה אישית, דגני בוקר, לחמים מעניינים, מאפים ופשטידות, קישים ומוקרמים, פירות יבשים ועוגות, שוקו ומיץ תפוזים, קפה או קפוצ'ינו, הכל מכל- היה שם. וכמובן החלבה שלי. אין מה לומר, נהנינו מאוד.

ועוד קצת תמונות מגרות:

לאחר שסעדנו את ליבינו,

יצאנו לסקור את סביבת המלון. שמנו לב שלכל פינה במתחם יש סיפור ושלטים הפזורים בשטח מבאירים את מהותו. לדוגמה אותה באר הסמוכה לחדר האוכל. באר אותנטית בעומק 15 מטרים אשר שימשה בעבר את התושבים ועוברי הדרכים.

המון פינות חמד מסתתרות כאן.

חביות יין ישנות משמשות כשולחן בר לצד כיסאות גבוהים אל מול הנוף. אוויר הרים נעים וצלול והשקט שסביב פשוט עושים טוב בנשמה.

הבריכה גדולה,

חצי אולימפית. לא יצא לנו לבלות בה אך היא בהחלט נראית מזמינה. אני בטוחה שנחזור לשם בקיץ ונזכה לחוויית טבילה קרירה אל מול נוף ההרים הירוק.

כמה מילים חמות על הצוות,

כל מי שנתקלנו בו היה אדיב ונעים. תודעת השירות כאן גבוהה מאוד וזה בהחלט מעיד על העומדת בראש המערך הזה שכאמור שמה דגש על האורח ועל נוחותו המרבית.

עכשיו אתם מבינים למה כל כך נהניתי כאן? הרגשתי שקיבלתי ערך מוסף בחופשה הזו. מקווה שהצלחתי להעביר לכם אותו בתמונות ובכתוב.

אם נהניתם לקרוא, ספרו לי כאן בתגובות. (טוב, גם אם לא… )

אשמח לשמוע מכם. ובינתיים תהנו ותבלו ותדאגו לשמור על החיוך.

28 Comments

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: